מעקב פתיחת מיילים: מה פיקסל מעקב חושף ואיך חוסמים אותו

מעקב פתיחת מיילים באמצעות פיקסל (email pixel tracking) הוא הדרך שבה שולח מגלה שפתחת את ההודעה שלו. באימייל יש תמונה זעירה, בדרך כלל בלתי נראית, שמאוחסנת בשרת של השולח, בכתובת אינטרנט שנוצרה במיוחד בשבילך. כשאפליקציית הדואר שלך טוענת אותה, השרת רושם שפתחת את ההודעה, מתי, באיזה סוג מכשיר ומאיזו כתובת IP. כתובת ה-IP מצביעה על מיקום משוער.

כדי לחסום את המעקב, מכבים את הטעינה האוטומטית של תמונות באפליקציית הדואר (השלבים לכל אפליקציה). proxy לתמונות, כמו זה של Gmail, מסתיר את כתובת ה-IP ואת המכשיר שלך, אבל בדרך כלל לא את עצם הפתיחה. “הגנה על פרטיות הדוא״ל” באפליקציה “דואר” של Apple גורמת לכל הודעה להיראות פתוחה. המעקב אחרי קישורים נעשה בנפרד. לפיקסלים קוראים גם spy pixels (פיקסלי ריגול) או web beacons, ואפליקציות דואר קוראות לתמונות האלה תוכן מרוחק או תמונות חיצוניות. ‏CatchNone, אפליקציה לכתובות חלופיות (email alias) ל-iPhone, ל-iPad ול-Mac, משאיר תמונות מרוחקות, כולל רוב פיקסלי המעקב, חסומות עד שטוענים אותן, ונותן לכל הרשמה כתובת משלה, כך שפתיחה מאושרת מצביעה על כתובת חלופית אחת, לא על האימייל הראשי שלך.

איך עובד מעקב פתיחת מיילים באמצעות פיקסל

פיקסל מעקב באימייל הוא תג תמונה רגיל. הנה דוגמה להמחשה, בדומיין לדוגמה, ולא בפורמט של פלטפורמה אמיתית כלשהי:

<img src="https://t.example.com/open/8f2c41d7e9.gif?m=autumn-sale"
     width="1" height="1" alt="">

• t.example.com הוא שרת שמפעילים השולח או פלטפורמת הדיוור שלו. התמונה לא נמצאת בתוך האימייל, ולכן האפליקציה שלך צריכה להביא אותה.
• 8f2c41d7e9 הוא מזהה שנוצר בשבילך ובשביל ההודעה הזו. הוא הופך את “מישהו פתח את זה” ל“פתחת את זה”. ה-CNIL, הרשות להגנת נתונים של צרפת, קובעת שבכתובת של פיקסל יש בדרך כלל “הגדרות אישיות הקשורות למשתמש או להקשר שבו התמונה מופיעה”.
• width="1" height="1" וה-alt הריק מסתירים אותו מהעין.

כשהאפליקציה שלך מביאה את התמונה, השרת רושם את המזהה, את השעה, את כתובת ה-IP שלך ואת האפליקציה ומערכת ההפעלה שמופיעות בכותרת User-Agent של הבקשה. בדוח של השולח מסומן אז שפתחת את האימייל. דפי העזרה של Mailchimp מאשרים את זה מצד השולח: מעקב פתיחות לא עובד באימייל בטקסט פשוט, או כשהאפליקציה של הנמען לא מציגה תמונות. זו הסיבה שחסימת תמונות עובדת.

רכיב מעקב לא חייב להיות בגודל 1×1. כל תמונה מרוחקת עם כתובת ייחודית לך, כמו לוגו או באנר, יכולה לעשות את אותה עבודה.

מה פיקסל מעקב באימייל חושף

משרד נציב המידע של בריטניה (ICO), ה-CNIL, ‏Apple ו-Mailchimp מתארים רשימה דומה מאוד. שולח יכול לגלות:

• אם פתחת את ההודעה, מתי וכמה פעמים;
• את סוג המכשיר, מערכת ההפעלה ואפליקציית הדואר שלך;
• את כתובת ה-IP שלך, ודרכה מיקום משוער;
• אם העברת את ההודעה הלאה, כי העותק שהועבר עדיין נושא את הפיקסל שלך.

ה-CNIL מוסיפה שפיקסלים לא נותנים גישה לאימיילים האחרים שלך או לתיבת הדואר שלך. אבל הם יכולים להגיע גם מעבר לשולח: מחקר של אוניברסיטת פרינסטון מ-2018 על רשימות תפוצה מסחריות מצא שכ-30% מהאימיילים הדליפו את כתובת האימייל של הנמען לצדדים שלישיים כשנצפו.

האם מייל יכול לחשוף את המיקום או את כתובת ה-IP שלך?

רק בקירוב, ורק אם המכשיר שלך מביא את התמונה בעצמו, אם לוחצים על קישור עם מעקב או אם פותחים קובץ מצורף שמביא משהו מהאינטרנט. MaxMind, ספקית גדולה של נתוני מיקום לפי כתובת IP, אומרת שהנתונים שלה “אף פעם לא מדויקים מספיק כדי לזהות או לאתר משק בית, אדם או כתובת רחוב מסוימים”. לכתובות IP בארצות הברית היא מעריכה דיוק של כ-66% ברמת העיר, בטווח של 50 ק״מ (כ-30 מייל). מה שאפשר לצפות לו הוא העיר או האזור שלך וספק האינטרנט שלך. VPN משנה את כתובת ה-IP שהשולח רואה, אבל לא מסתיר את הפתיחה.

ב-Gmail זה עובד אחרת. מאז 2013 Gmail מביא תמונות דרך השרתים של Google עצמה, ו-Google אומרת ששולחים “לא יכולים להשתמש בטעינת תמונות כדי לקבל מידע על המחשב או על המיקום שלך”. היא גם אומרת ש“לפעמים שולחים עשויים לדעת אם פתחת אימייל שיש בו תמונה”. Litmus, שמודדת פתיחות עבור שולחים, עדיין רושמת פתיחות ב-Gmail “דרך מטמון התמונות של Gmail”. ה-proxy מסתיר את כתובת ה-IP, המכשיר והמיקום שלך. בדרך כלל הוא לא מסתיר את זה שפתחת את ההודעה.

מה כל אפליקציית דואר חושפת

נבדק מול דפי העזרה של כל ספק (iOS 27, ‏macOS 27) ומול הגדרות ברירת המחדל של Thunderbird, בספטמבר 2026. הסתרת כתובת ה-IP אצל Apple תלויה בכך ש-“Limit IP Address Tracking” (הגבלת מעקב אחר כתובת IP) מופעלת ברשת שבה משתמשים.

איך חוסמים פיקסלי מעקב

רק לעיתים רחוקות צריך חוסם פיקסלים נפרד: הגדרת התמונות באפליקציית הדואר שלך היא החוסם. אם האפליקציה שלך כבר מביאה תמונות דרך proxy ‏(Gmail, ‏Outlook.com, ‏Fastmail), כיבוי התמונות מוסיף דבר אחד: השולח כבר לא יודע שפתחת.

Apple Mail

ב-iPhone וב-iPad ‏(iOS 27 ו-iPadOS 27) פותחים את “הגדרות” > “יישומים” > “דואר” > “הגנה על פרטיות” ומפעילים את “הגנה על פרטיות הדוא״ל”. לפי Apple, צריך גם את “Limit IP Address Tracking” (הגבלת מעקב אחר כתובת IP), שמוגדרת לכל רשת בנפרד: פותחים את “הגדרות” > “Wi-Fi” ומקישים על כפתור המידע ליד הרשת שלך (השלבים של Apple). ב-Mac בוחרים “דואר” > “הגדרות” > “פרטיות” ומסמנים את “הגנה על פעילות בדואר”. אם מעדיפים ששום דבר לא ייטען עד שמבקשים, החלופה היא “חסימת כל התוכן המרוחק” יחד עם “הסתרת כתובת IP”. המדריך איך עובדת “הגנה על פרטיות הדוא״ל” ב-iPhone וב-Mac מפרט את השלבים ואת הפשרות.

Gmail

Google מתעדת הגדרה נפרדת לאתר, ל-Android ול-iPhone, ולכן משנים כל אחת מהן שבה משתמשים (השלבים של Google).

במחשב:

1. ב-Gmail לוחצים על “Settings” (הגדרות) בפינה הימנית העליונה, ואז על “See all settings” (הצגת כל ההגדרות).
2. בכרטיסייה “General” (כללי) גוללים אל “Images” (תמונות) ובוחרים “Ask before displaying external images” (לשאול לפני הצגת תמונות חיצוניות).
3. לוחצים על “Save Changes” (שמירת השינויים) בתחתית הדף.

ב-Android:

1. באפליקציית Gmail מקישים על “Menu” (תפריט), אחר כך על “Settings” (הגדרות) ואז על החשבון שלך.
2. תחת “Data usage” (שימוש בנתונים) מקישים על “Images” (תמונות) ואז על “Ask before showing” (לשאול לפני הצגה).

ב-iPhone וב-iPad:

1. באפליקציית Gmail מקישים על “Menu” (תפריט) ואז על “Settings” (הגדרות).
2. תחת “Inbox” (תיבת הדואר הנכנס) מקישים על “Email preferences” (העדפות אימייל), אחר כך על “Images” (תמונות) ואז על “Ask before displaying external images” (לשאול לפני הצגת תמונות חיצוניות).

באתר, כדי לטעון את התמונות בהודעה אחת, לוחצים על “Display images below” (הצגת התמונות שלמטה).

Outlook

• Outlook הקלאסי ל-Windows חוסם כברירת מחדל הורדה אוטומטית של תמונות, ו-Microsoft מציינת “לעזור לך להימנע מפיקסלי מעקב” כאחת הסיבות. כדי לבדוק, פותחים את “File” > “Options” > “Trust Center” > “Trust Center Settings” (קובץ > אפשרויות > מרכז יחסי אמון > הגדרות מרכז יחסי אמון) ומוודאים שתיבת הסימון שמתחילה ב-“Don’t download pictures automatically” (לא להוריד תמונות באופן אוטומטי) מסומנת. ב-Outlook ל-Microsoft 365 האפשרויות נמצאות בכרטיסייה “Automatic Download” (הורדה אוטומטית). הוספת שולח לרשימה “Safe Senders” (שולחים בטוחים) מבטלת את החסימה של התמונות שלו, כולל פיקסלים, ואנשי הקשר שלך ב-Outlook נחשבים כברירת מחדל לשולחים בטוחים.
• Outlook החדש ל-Windows: נכון לספטמבר 2026, דפי העזרה של Microsoft לא מתארים בו הגדרה להורדת תמונות. אם רוצים שתמונות יהיו כבויות כברירת מחדל ב-Windows, ‏Outlook הקלאסי ו-Thunderbird חוסמים אותן.
• Outlook ל-Mac לא מוריד תמונות מהאינטרנט כברירת מחדל. ב-Outlook החדש ל-Mac בוחרים “Outlook” > “Settings” (הגדרות), בוחרים “Reading” (קריאה) תחת “Email” (אימייל), ותחת “Download external images” (הורדת תמונות חיצוניות) בוחרים “Ask before downloading” (לשאול לפני הורדה).
• Outlook ל-iPhone ול-Android מורידים תמונות, אלא אם בוחרים “Block external images” (חסימת תמונות חיצוניות) או “Load images for safe senders” (טעינת תמונות משולחים בטוחים). כדי לטעון את התמונות של הודעה, מקישים על הבאנר שבה.
• Outlook.com טוען תמונות דרך ה-proxy לתמונות של Microsoft. ב-“Settings” > “General” > “Privacy and data” (הגדרות > כללי > פרטיות ונתונים) משאירים מסומנת את האפשרות “Always use the Outlook service to load images” (תמיד להשתמש בשירות Outlook לטעינת תמונות). Microsoft מזהירה שבלעדיה “הנתונים האישיים שלך עלולים להיות בסיכון”. כדי לעצור תמונות משולחים שלא אישרת, פותחים את “Settings” > “Mail” > “Junk email” (הגדרות > דואר > דואר זבל), ותחת “Security options” (אפשרויות אבטחה) בוחרים “Block attachments, pictures, and links from anyone not in my Safe senders and domains list” (חסימת קבצים מצורפים, תמונות וקישורים מכל מי שלא נמצא ברשימת השולחים והדומיינים הבטוחים שלי). זה חוסם גם קישורים וקבצים מצורפים מהשולחים האלה.

אפליקציות ושירותים אחרים

• CatchNone משאיר תמונות מרוחקות, כולל רוב פיקסלי המעקב, חסומות בכל הודעה עד שמקישים על “טען תמונות”, והמתג “טען תמונות מרוחקות” שלו תחת “הגדרות” → “מראה” כבוי כברירת מחדל.
• Fastmail מביאה תמונות מרוחקות דרך השרתים שלה, כך ש“מארח התמונה עדיין לא יידע מה כתובת ה-IP או הדפדפן שלך”. זה חל רק בממשק האינטרנט ובאפליקציה לנייד של Fastmail, ולא כשקוראים את הדואר של Fastmail באפליקציה אחרת. כדי שהיא תשאל קודם, פותחים את “Settings” > “Mail preferences” (הגדרות > העדפות דואר), ואז תחת “Reading” > “Remote images” (קריאה > תמונות מרוחקות) בוחרים “Always ask before showing remote images” (תמיד לשאול לפני הצגת תמונות מרוחקות).
• ב-Proton Mail האפשרות “Block email tracking” (חסימת מעקב באימייל) מופעלת כברירת מחדל. היא מוגדרת לכל מכשיר בנפרד: “Settings” > “Email privacy” (הגדרות > פרטיות אימייל) באתר ובאפליקציה למחשב, ו-“Settings” > “Privacy and security” (הגדרות > פרטיות ואבטחה) באפליקציות לנייד.
• Thunderbird חוסם תוכן מרוחק כברירת מחדל.
• Yahoo Mail תיעדה את האפשרות הזו לאחרונה עבור הגרסה הישנה שלה למחשב: “Settings” > “More Settings” > “Viewing email” > “Show images in messages” > “Ask before showing external images” (הגדרות > הגדרות נוספות > צפייה באימייל > הצגת תמונות בהודעות > לשאול לפני הצגת תמונות חיצוניות). כדאי לבדוק את התפריט הנוכחי לפני שמסתמכים על זה.
• שירותי כתובות חלופיות שמעבירים דואר, כמו addy.io (במסלולים בתשלום), ‏Firefox Relay ו-DuckDuckGo Email Protection, יכולים להסיר פיקסלים מוכרים לפני שהם מעבירים את הדואר לתיבת הדואר שלך. הסרת פיקסלים לא משנה את המעקב אחרי קישורים.
• תוספים לדפדפן: יש כאלה שמסמנים רכיבי מעקב ב-Gmail. כדאי לבדוק איזו גישה לדואר שלך הם מבקשים; הגדרת התמונות באפליקציית הדואר שלך היא אמצעי שליטה אמין יותר.

האם חסימת תמונות עוצרת כל מעקב?

לא. חסימת תמונות עוצרת פיקסלים, אבל המעקב אחרי קישורים נעשה בנפרד. פלטפורמות ניוזלטרים מחליפות כל קישור בקישור שעובר דרך השרת שלהן. לפי Mailchimp, לחיצה “מפנה אותם דרך השרתים של Mailchimp” אל הכתובת האמיתית, וההפניה נרשמת. הקישור נפתח בדפדפן שלך, ולכן השרת הזה רואה את כתובת ה-IP האמיתית שלך גם אם אפליקציית הדואר שלך מביאה תמונות דרך proxy. Mailchimp גם סופרת לחיצה כפתיחה, ומשתמשת ב“נתוני לחיצות” כדי לאתר אנשי קשר ש-Apple מסתירה את הפתיחות שלהם.

לפי Apple, “הגנה על פרטיות הדוא״ל” “לא חלה על קישורים או על קבצים מצורפים לאימייל”. Proton Mail מסירה מקישורים פרמטרים מוכרים של מעקב בגרסת האינטרנט, אבל אומרת שפרמטרים של החברות עצמן יכולים להיות קשים לזיהוי. אם רוצים רק להגיע לאתר של החנות, מקלידים את הכתובת שלו במקום ללחוץ.

האם ספאמרים יודעים שפתחת את המייל שלהם?

לפעמים. אם האפליקציה שלך טוענת תמונות ישירות מהשרת של השולח, פיקסל מספר לו שהכתובת עובדת. Microsoft מסבירה שהורדה של תמונה מהאינטרנט “עלולה להודיע לשולח שכתובת האימייל שלך פעילה ושקיבלת את ההודעה”.

• התמונות נטענות ישירות: הם לומדים שהכתובת פעילה, מתי פתחת את ההודעה ובערך מאיפה.
• התמונות נטענות דרך proxy ‏(Gmail, ‏Outlook.com, ‏Fastmail): בדרך כלל את הפתיחה, לא את כתובת ה-IP או את המכשיר שלך.
• Apple Mail עם “הגנה על פרטיות הדוא״ל”: כל הודעה שנמסרה נראית פתוחה, ולכן השולח לא יכול לדעת אם קראת אותה, אבל ההבאה ברקע עדיין מראה שההודעה הגיעה לתיבת דואר שנמצאת בשימוש.
• התמונות חסומות: הפיקסל לא שולח כלום.

אפליקציות רבות גם עוצרות תמונות בספאם. Gmail לא מציג תמונות בהודעות שהוא מזהה כחשודות, Fastmail תמיד חוסמת תמונות מרוחקות בתיקייה “Spam” (ספאם), והאפליקציה “דואר” ב-Mac אף פעם לא מציגה תוכן מרוחק בהודעות שסומנו כדואר זבל.

בכל אפליקציה, תשובה להודעה או לחיצה על קישור מאשרות את הכתובת שלך, כולל קישורים לביטול הרשמה. איך הם השיגו את הכתובת מלכתחילה מוסבר במדריך איך ספאמרים משיגים כתובות אימייל.

האם פיקסלי מעקב במייל חוקיים?

זה תלוי במקום שבו נמצאים הנמען והשולח. בקצרה: הרגולטורים בבריטניה ובאיחוד האירופי מחילים על פיקסלים באימייל את הכללים שלהם לגבי אחסון או קריאה של מידע במכשיר שלך (אותם כללים שעומדים מאחורי באנרי העוגיות, לצד ה-GDPR), ולכן שולח שעוקב אחרי הפתיחות שלך ברמה האישית צריך שם בדרך כלל את ההסכמה שלך, עם חריגים מצומצמים. בארצות הברית אין כלל פדרלי שמכוון לפיקסלים באימייל.

בריטניה

ה-ICO פרסם ב-29 באפריל 2026 את הנוסח הסופי של ההנחיות שלו בנושא טכנולוגיות אחסון וגישה, אחרי שחוק Data (Use and Access) Act שינה את תקנות הפרטיות והתקשורת האלקטרונית (PECR). ההנחיות עוסקות בפיקסלי מעקב במפורש. רוב שיווק האימייל נופל תחת תקנה 22, אבל “כשפיקסלי מעקב מאחסנים מידע במכשיר של משתמש (או מקבלים גישה למידע שמאוחסן בו), חלה תקנה 6”. תקנה 6 מחייבת הסכמה ברמה של ה-UK GDPR, אלא אם חל חריג. החריג החדש לצורכי סטטיסטיקה “לא מאפשר לנטר מבקרים בודדים או לעקוב אחריהם”.

האיחוד האירופי וצרפת

המועצה האירופית להגנת נתונים (EDPB) קובעת בהנחיות 2/2023 שלה (גרסה 2.0, שאומצה ב-7 באוקטובר 2024) שסעיף 5(3) של דירקטיבת ה-ePrivacy חל על פיקסלי מעקב ועל קישורי מעקב באימייל. זה הכלל שלפיו אחסון או קריאה של מידע במכשיר שלך מחייבים את ההסכמה שלך, אלא אם הם הכרחיים לחלוטין לשירות שביקשת.

ההמלצה הסופית של ה-CNIL ‏(המקור בצרפתית), שאומצה ב-12 במרץ 2026 ופורסמה ב-14 באפריל 2026, היא הספציפית ביותר. לפיה, החוק הצרפתי מחייב שולחים לקבל את ההסכמה שלך כדי להשתמש בפיקסלים לניתוח שיעורי פתיחה ולשיפור קמפיינים, לבניית פרופילים לצורך פרסום ממוקד אליך במקומות אחרים או לזיהוי הונאות. רק שני שימושים פטורים: אבטחת אימות, ובדיקת יכולת מסירה ששומרת רק את התאריך שבו פתחת לאחרונה, באימיילים שביקשת, כמו אישורי הזמנה. התעלמות מבקשת הסכמה נחשבת לסירוב, ואפשר להגיש תלונה ל-CNIL.

ארצות הברית

החוק הפדרלי לאימייל מסחרי, CAN-SPAM, לא מזכיר מעקב פתיחות: הדרישות במדריך הציות של ה-FTC עוסקות בדברים כמו כותרות אמינות, כתובת דואר פיזית ואפשרות הסרה שעובדת. תביעות ניסו במקום זה להיעזר בחוקי פרטיות ישנים יותר. בפסק הדין Smith v. Target ‏(13 בנובמבר 2025) קבע בית המשפט לערעורים של אריזונה שנתונים מ“פיקסלי ריגול” (spy pixels) באימיילים שיווקיים לא נכללים בחוק של אריזונה בנושא רשומות תקשורת. הפסיקה הזו עוסקת בחוק של מדינה אחת.

האם בטוח לפתוח מייל ספאם או דואר זבל?

באפליקציית דואר מעודכנת, פתיחת ספאם היא סיכון נמוך. הנזק נגרם מלחיצה על קישורים, מפתיחת קבצים מצורפים ומהקלדת סיסמאות או פרטי כרטיס. ה-FTC מזהירה ש“נוכלים שולחים לפעמים אימיילים של פישינג עם קבצים מצורפים או קישורים שאם פותחים אותם או לוחצים עליהם, הם מתקינים במכשיר תוכנה זדונית מזיקה”. Apple ממליצה: “אל תלחצו על קישורים ואל תפתחו או תשמרו קבצים מצורפים בהודעות חשודות או לא רצויות”.

לפתיחה יש שני סיכונים קטנים יותר. אם התמונות נטענות ישירות, היא יכולה לאשר את הכתובת שלך, ולכן כדאי להשאיר את הטעינה האוטומטית של תמונות כבויה ולא להשיב. בנוסף, במקרים נדירים באגי אבטחה הופעלו רק מעצם קבלה או פתיחה של הודעה. את החולשה CVE-2023-23397 ב-Outlook של Microsoft היה אפשר לנצל ברגע ש-Outlook אחזר ועיבד את ההודעה, עוד לפני שהיא הופיעה בחלונית התצוגה המקדימה (Preview Pane). ב-2020 תיקנה iOS 13.5 שני באגים באפליקציה “דואר” שהופעלו על ידי הודעה שנבנתה במיוחד. שלושתם תוקנו מזמן, ובגלל זה עדכונים חשובים.

ב-Gmail הסיכון נמוך עוד יותר: Google סורקת כל הודעה לאיתור תוכן חשוד ובודקת תמונות לאיתור תוכנות מזיקות מוכרות.

בספאם מובהק מדלגים על קישור ביטול ההרשמה. ההנחיות בנושא פישינג של הסוכנות האמריקאית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), שנמצאות היום בארכיון, אומרות לא ללחוץ על אף קישור, “כולל כל קישור ‘ביטול הרשמה’”. החריגים מוסברים במדריך מתי בטוח ללחוץ על קישור להסרה מרשימת תפוצה. במקום זה מסמנים את ההודעה כספאם או כדואר זבל; המדריך מה באמת מצמצם ספאם במייל מרחיב על כך.

פתיחת ספאם ב-iPhone

דואגים לעדכן את iOS. באפליקציה “דואר” משאירים מופעלת את “הגנה על פרטיות הדוא״ל” או את “חסימת כל התוכן המרוחק” (השלבים למעלה). לא מקישים על קישורים בספאם; Apple מציעה לגעת בקישור ולהחזיק עליו כדי לראות לאן הוא באמת מוביל. מעבירים ספאם ל“דואר זבל”, וב“דואר iCloud” זו גם הדרך שבה Apple מבקשת לדווח עליו.

אם כבר פתחת את ההודעה או לחצת על קישור

אם רק פתחת את ההודעה, מסמנים אותה כספאם או כדואר זבל ומוחקים אותה. אם לחצת על קישור, הורדת משהו או הקלדת סיסמה, מספר כרטיס או פרטים אישיים אחרים, פועלים לפי מה עושים אחרי לחיצה על קישור חשוד.

איך CatchNone משתיק את הפיקסלים

CatchNone הוא אפליקציה לכתובות חלופיות ל-iPhone, ל-iPad ול-Mac שמשתיקה פיקסלים כברירת מחדל. הודעות נפתחות כש-JavaScript שבהן כבוי, ותמונות מרוחקות, כולל רוב פיקסלי המעקב, נשארות חסומות עד שמקישים על “טען תמונות” באותה הודעה. המתג “טען תמונות מרוחקות” תחת “הגדרות” → “מראה” כבוי כברירת מחדל. בנוסף, כל חנות, ניוזלטר או חשבון מקבלים כתובת משלהם, בין אם כתובת ‎@catchnone.com רנדומלית, שדורשת Premium, ובין אם כתובת בדומיין שבבעלותך, וכל הודעה מראה לאיזה כינוי היא הגיעה. ואם פיקסל כן מאשר כתובת, זו כתובת חלופית אחת, ולא כתובת האימייל הראשית שלך; המדריך באיזו כתובת להשתמש בהרשמות מסביר למה זה עוזר.

‏CatchNone לא מזהה פיקסלים אלא משאיר חסום את כל התוכן המרוחק, ולכן טעינת התמונות של הודעה מספרת לשולח שפתחת אותה, והקישורים נשארים כמו שהם, כולל קישורים עם מעקב. זה חל על דואר שקוראים ב-CatchNone, שרק מקבל דואר: הוא אף פעם לא שולח, לא משיב ולא מעביר הודעות. מורידים את CatchNone, שזמין ל-iPhone, ל-iPad ול-Mac.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם יש במייל פיקסל מעקב?

בדרך כלל אי אפשר לדעת רק מהסתכלות. ה-BBC ציין ב-2021 ש“בלי תוכנה מיוחדת, לא קל לזהות אילו אימיילים מכילים פיקסל מעקב”. כשהטעינה האוטומטית של תמונות כבויה, הודעה שמבקשת לטעון תוכן מרוחק עשויה להכיל פיקסל כזה. ב-Gmail באתר, “More” > “Show original” (עוד > הצגת המקור) מציג את ההודעה הגולמית, ושם תמונה בגודל 1×1 עם כתובת ארוכה וייחודית היא רמז חזק.

האם אנשים יכולים לדעת שפתחתי את המייל שלהם?

לעיתים קרובות, כן. אם אפליקציית הדואר שלך טוענת תמונות, אפילו דרך proxy כמו זה של Gmail, מי שמוסיף פיקסל יכול בדרך כלל לראות שפתחת את ההודעה ומתי. גם אנשים בודדים עושים את זה: ב-2021 סיפר המייסד השותף של Hey ל-BBC שאנשי מכירות ויועצים יכולים לומר “ראיתי שפתחת את המייל שלי אתמול, אבל עוד לא ענית”. אישור קריאה הוא דבר אחר: התקן ‏(RFC 8098) ממליץ לשאול אותך קודם, חשבונות Gmail אישיים לא יכולים לבקש אישור קריאה, ו-Outlook.com יכול לעשות את זה רק מ-Outlook ל-Windows. חסימת תמונות, או הפעלה של “הגנה על פרטיות הדוא״ל”, מונעת מפיקסלים להראות את הפתיחות שלך.

האם פיקסל מעקב זהה לעוגייה (cookie)?

לא. עוגייה נשמרת על ידי הדפדפן שלך, ואילו פיקסל הוא תמונה שהאפליקציה שלך מביאה. עם זאת, הרגולטורים מחילים על שניהם את אותם כללים. ה-ICO מונה את פיקסלי המעקב לצד עוגיות תחת PECR, וה-EDPB מחילה על שניהם את אותו סעיף ב-ePrivacy.

האם מעקב פתיחת מיילים עדיין עובד?

כן, אבל עם פחות פרטים מבעבר. בנתונים של Litmus מיולי 2026, Apple היוותה 62% מהפתיחות ש-Litmus עקבה אחריהן, ו-Gmail היוותה 27%. Litmus רשמה כל פתיחה ב-Gmail דרך מטמון התמונות של Google, והיא לא מחשיבה פתיחות מ“הגנה על פרטיות הדוא״ל” של Apple כאמינות. כש-Hey בדקה את התעבורה שלה עבור ה-BBC ב-2021, שני שלישים מהאימיילים שנשלחו לחשבונות האישיים של המשתמשים שלה הכילו פיקסל, גם אחרי שהספאם הוצא מהחשבון.