ספאם במייל פתאום? למה מגיע כל כך הרבה ומה עושים

אם פתאום מגיע אליך כל כך הרבה ספאם במייל, בדרך כלל מישהו רשם את הכתובת שלך למאות רשימות בבת אחת (הפצצת מיילים, email bomb), הכתובת דלפה בדליפת מידע או נמכרה אחרי הרשמה, או שספאמרים מזייפים אותה ככתובת השולח. לעיתים רחוקות יותר, מישהו פרץ לחשבון שלך, שינוי במסנן או באפליקציה נותן ליותר דואר לעבור, או שמישהו מנחש שמות בדומיין שבבעלותך. סוג הדואר שמגיע מראה איזו מהסיבות. קודם בודקים שאין הונאה: הפצצת מיילים היא לעיתים קרובות כיסוי לרכישה או לאיפוס סיסמה שאמורים להיעלם לך מהעיניים. לפעם הבאה, CatchNone נותן לכל חנות, ניוזלטר וחשבון כתובת משלהם ב-iPhone, ב-iPad וב-Mac, כך שגל של ספאם נוחת על כתובת חלופית אחת ומראה מאיפה הגיע.

שוללים את הסיבות בסדר הזה, מהדחופה ביותר:

1. הפצצת מיילים: עשרות או מאות אישורי הרשמה בשעה.
2. חשבון שנפרץ: דואר שנשלח מהחשבון שלך ולא כתבת, או הגדרות שלא שינית.
3. דליפת מידע או רשימת ספאם: עלייה עקבית בדואר זבל משולחים שמעולם לא שמעת עליהם.
4. מכירה או שיתוף אחרי הרשמה: שיווק מחברות שמעולם לא היה לך קשר איתן.
5. התחזות (spoofing): ספאם, או הודעות חוזרות, “מאת” הכתובת שלך עצמה.
6. שינוי במסנן או באפליקציה: אותו דואר, ממוין אחרת.
7. ניחושים מילוניים בדומיין עם catch-all: דואר לשמות מומצאים בדומיין שבבעלותך.

קודם כול, מוודאים שהספאם לא מסתיר הונאה

מתקפת הפצצת מיילים (email bomb attack) מציפה כתובת אחת בדואר. הצורה הנפוצה שלה, הפצצת מינויים (subscription bombing), משתמשת באימיילי אישור אמיתיים מחברות אמיתיות: מישהו מזין את הכתובת שלך בטופסי הרשמה באתרים רבים. חוקרי אבטחה מתארים גלים של יותר מ-1,500 אימיילים בשעה, ו-Yahoo מונה את המטרות, ביניהן “להסתיר אימיילי אישור של עסקאות כספיות”.

אם תיבת הדואר הנכנס שלך מתמלאת בהודעות כמו “Confirm your subscription” (אישור המינוי) ו-“Welcome” (ברוכים הבאים), כדאי להקדיש קודם עשר דקות לבדיקות האלה:

1. פותחים את אפליקציות הבנק וכרטיסי האשראי ישירות, לא דרך קישורים באימייל, ומחפשים חיובים שלא מוכרים לך. אם מוצאים כזה, לפי ה-FTC (נציבות הסחר הפדרלית בארה״ב) צריך לדווח עליו מיד למנפיק הכרטיס או לבנק, דרך “המספר שבגב הכרטיס” או דרך האפליקציה שלהם.

2. נכנסים לחשבון בחנויות שבהן כרטיס האשראי שלך שמור ובודקים את ההזמנות האחרונות.

3. מחפשים בתיבת הדואר, כולל בתיקיות הספאם והאשפה, את מה שההצפה אולי קוברת: איפוסי סיסמה, התראות כניסה, שינויים בפרטי השחזור ואישורי הזמנה ותשלום. ב-Gmail, החיפוש הזה מכסה את השבוע האחרון; משנים את 7d כדי לחזור אחורה עד לתחילת ההצפה:

   in:anywhere newer_than:7d {subject:password subject:security subject:"sign in" subject:login subject:recovery subject:order subject:receipt subject:payment}

   ב-Outlook.com, בדואר iCloud או ב-Yahoo מחפשים כל אחת מהמילים האלה בנפרד.

4. אם מוצאים משהו שלא עשית, משנים את הסיסמה של אותו חשבון באתר או באפליקציה שלו עצמו, ואז עוברים על הבדיקות לחשבון שנפרץ שבהמשך.

כדאי לצפות לעוד מהלך אחד. במתקפות שתיעדו CISA ו-Microsoft, אחרי ההצפה הגיעה שיחת טלפון או הודעה ב-Microsoft Teams ממישהו שהתחזה לתמיכה הטכנית, הציע לטפל בספאם וביקש מהקורבן להתקין כלי לגישה מרחוק כמו Quick Assist או AnyDesk. לדברי Microsoft: “אם לא ביקשת מאיתנו, לא נתקשר אליך כדי להציע תמיכה”. מנתקים את השיחה, או מתעלמים מההודעה. בחשבון עבודה, פונים למחלקת ה-IT דרך ערוץ שכבר משתמשים בו.

כל כך הרבה ספאם במייל פתאום? מתאימים את הדפוס לסיבה

עלייה פתאומית בדואר זבל במייל משאירה רמזים בהודעות עצמן. מוצאים את השורה שמתאימה למה שרואים:

מה עושים כשמקבלים הפצצת מיילים

אי אפשר לעצור הפצצת מיילים במקור, כי הדואר מגיע מטופסי הרשמה אמיתיים. אבל אפשר להזיז אותה מהדרך בלי לאבד את ההודעה האחת שחשובה:

1. לא לוחצים על קישורי Confirm או Verify (אישור או אימות) בהצפה. ברשימות עם אישור כפול (double opt-in), לא מצטרפים לרשימה עד שלוחצים; Mailchimp, למשל, מוסיפה איש קשר רק אחרי שהוא “לוחץ על קישור כדי לאמת את האימייל שלו”. לא כל רשימה מבקשת אישור, ולכן חלק מהן ימשיכו לשלוח.
2. לא מוחקים בכמויות, ולא חוסמים שולחים אחד אחד. מחיקה גורפת עלולה לקחת איתה את אימייל האבטחה היחיד, ושולחים שמחליפים את הכתובת שלהם עוקפים חסימות.
3. יוצרים מסנן זמני אחד. המסנן מזיז את אימיילי האישור לתיקייה או לתווית, לא נוגע בשום דבר שקשור לסיסמאות, לאבטחה, להזמנות או לתשלומים, ואף פעם לא מוחק. יוצרים אותו באתר של ספק הדואר: Outlook החדש ל-Windows לא מריץ כללים בחשבונות Gmail, ‏Yahoo או iCloud.
4. עוברים על התיקייה הזו פעם ביום. חוזרים על בדיקות הבנק וההזמנות במשך כמה ימים.
5. מסירים את המסנן כשההצפה נגמרת. אחר כך מבטלים את ההרשמה לרשימות שממשיכות לשלוח, בקישור של כל שולח או, ב-Gmail, דרך “More” (עוד) > “Manage subscriptions” (ניהול מינויים) (עדיין בהשקה הדרגתית נכון לספטמבר 2026). הרשימות שייכות לחברות אמיתיות, כך שביטול ההרשמה בדרך כלל עובד. ספאם אמיתי הוא סיפור אחר: כדאי לקרוא מתי קישורים לביטול הרשמה יכולים להיות זדוניים.

מסנן שמשאיר את דואר האבטחה גלוי

ב-Gmail, החיפוש הזה תופס נושאים נפוצים של אימיילי אישור ומשאיר בחוץ דואר של אבטחה והזמנות. משנים את המילים לפי מה שמגיע אליך:

{subject:confirm subject:subscription subject:welcome subject:newsletter subject:verify} -subject:password -subject:security -subject:"sign in" -subject:login -subject:code -subject:order -subject:receipt -subject:payment

1. במחשב, מדביקים אותו בתיבת החיפוש בראש Gmail ולוחצים על Enter. מוודאים שהתוצאות הן ההצפה ולא משהו שצריך.
2. לוחצים על “Show search options” (הצגת אפשרויות החיפוש), בודקים את הקריטריונים, ואז לוחצים על “Create filter” (יצירת מסנן) בתחתית חלון החיפוש.
3. בוחרים לדלג על תיבת הדואר הנכנס ולהחיל תווית חדשה, למשל Flood. לא בוחרים במחיקה.
4. לוחצים על “Create filter” (יצירת מסנן). בעזרה של Gmail על מסננים יש את כל השלבים.

אצל ספקים אחרים, נכון לספטמבר 2026:

איך בודקים אם חשבון המייל שלך נפרץ

יותר ספאם נכנס לא אומר, כשלעצמו, שמישהו פרץ לחשבון המייל שלך, אבל הצפה יכולה להסתיר ניסיון להשתלט עליו. סימנים ברורים יותר הם דואר יוצא שלא שלחת (שמחזיר אליך הודעות חוזרות ותשובות) והגדרות שלא שינית. ה-FTC, ‏Google ו-Apple מונים את הסימנים: חברים מקבלים ממך אימיילים שלא שלחת, בתיקיית הדואר שנשלח יש הודעות שלא כתבת, מגיעות התראות על כניסה או על שינוי סיסמה שלא ביצעת או קוד אימות דו-שלבי שלא ביקשת, או שאי אפשר להיכנס לחשבון.

אם אי אפשר להיכנס, מתחילים במקום זאת בשלבי השחזור של הספק: Google, ‏Microsoft או Apple. אחרת, עובדים בסדר הזה, ממכשיר שסומכים עליו:

1. משנים את הסיסמה. Google ו-Apple מבטלות את הסיסמאות לאפליקציות כשעושים את זה. בעזרה של Microsoft לא כתוב אם גם היא עושה זאת, אז מסירים אותן ידנית.
2. מסירים העברות דואר, מסננים, גישה שהואצלה (delegates) וסיסמאות לאפליקציות שלא הגדרת. כלל העברה יכול לשרוד שינוי סיסמה.
3. בודקים כניסות ומכשירים אחרונים. מנתקים מהחשבון כל כניסה או מכשיר שלא מוכרים לך.
4. בודקים את כתובת האימייל ואת מספר הטלפון לשחזור. אחר כך מפעילים אימות דו-שלבי.
5. עוברים על הדואר שנשלח ועל האשפה. מאתרים דואר שהפורץ שלח או קרא, ומזהירים את מי שקיבל משהו “ממך”.

איפה בודקים, לפי דפי העזרה של כל ספק, נכון לספטמבר 2026:

Gmail וחשבון Google שלך

• אירועי אבטחה: חשבון Google > “Security & sign-in” (אבטחה וכניסה) > החלונית “Recent security events” (אירועי אבטחה אחרונים) > “Review security events” (בדיקת אירועי האבטחה). בכל אירוע שלא מוכר לך, בוחרים “No, it wasn’t me” (לא, זה לא אני).
• מכשירים: חשבון Google > “Your devices” (המכשירים שלך) > “Manage devices” (ניהול מכשירים).
• גישה אחרונה ל-Gmail: בפינה הימנית התחתונה של Gmail במחשב, לוחצים על “Details” (פרטים) כדי לראות את 10 כתובות ה-IP האחרונות ואת סוגי הגישה, כמו IMAP. אם משתמשים ב-Gmail בטלפון, ייתכן שהרשימה תציג את המיקום של הספק הסלולרי שלך, שיכול להיות רחוק מהמקום שבו נמצאים בפועל.
• הגדרות Gmail: “Settings” (הגדרות) > “See all settings” (הצגת כל ההגדרות), ואז הכרטיסייה “Forwarding and POP/IMAP” (העברה ו-POP/IMAP), הכרטיסייה “Filters and Blocked Addresses” (מסננים וכתובות חסומות), והקטע “Grant access to your account” (הענקת גישה לחשבון שלך) בכרטיסייה “חשבונות וייבוא”.
• אפליקציות: מסירים כל דבר לא מוכר מהסיסמאות לאפליקציות ומהאפליקציות עם גישה לחשבון שלך.

Outlook.com ו-Hotmail וחשבון Microsoft שלך

• כניסות: הדף Recent activity (פעילות אחרונה) מכסה את 30 הימים האחרונים, אבל לא כל כניסה. אם מופיע קטע “Unusual activity” (פעילות חריגה), בודקים כל פריט בו; בכל פריט שלא היה שלך, בוחרים “This wasn’t me” (זה לא הייתי אני). על כל דבר חשוד ברשימה “Recent activity”, בוחרים “Secure your account” (אבטחת החשבון).
• העברה וכללים: ב-Outlook.com, Settings > Mail > Forwarding (הגדרות > דואר > העברה), שם מבטלים את הסימון של “Enable forwarding” (הפעלת העברה) ובוחרים “Save” (שמירה), וגם Settings > Mail > Rules (הגדרות > דואר > כללים).
• סיסמאות לאפליקציות והפעלות פתוחות: תחת “Advanced security options” (אפשרויות אבטחה מתקדמות) בלוח הבקרה של חשבון Microsoft שלך, בודקים את הקטע “App passwords” (סיסמאות לאפליקציות) ומשתמשים ב-“Sign out everywhere” (התנתקות מכל מקום), שלפי Microsoft נמשך עד 24 שעות.
• הגדרות אחרות: שלבי השחזור של Microsoft אומרים לבדוק גם “חשבונות מקושרים, העברה ותשובות אוטומטיות”.

דואר iCloud וחשבון Apple שלך

• מכשירים: ב-account.apple.com, בוחרים “Devices” (מכשירים) ומסירים כל מכשיר שלא מוכר לך.
• סיסמאות ספציפיות ליישום (app-specific passwords): account.apple.com > “התחברות ואבטחה” > “סיסמאות ספציפיות ליישום” > “Remove” (הסרה), או “Revoke all” (ביטול הכול). שינוי הסיסמה מבטל את כולן בכל מקרה.
• העברה וכללים: ב-icloud.com/mail, בוחרים את הכפתור Settings (הגדרות) בראש רשימת Mailboxes (תיבות דואר) > Settings, ואז בודקים את Mail Forwarding (העברת דואר) ואת Rules (כללים) בסרגל הצד.
• היסטוריית כניסות: Apple לא מתעדת יומן כמו זה של Gmail. הסימנים שהיא מציינת הם התראות כניסה, קודים של אימות בשני גורמים שלא ביקשת ורשימת “Devices” (מכשירים).

האם המייל שלך הופיע בדליפת מידע חדשה?

מחפשים את הכתובת שלך ב-Have I Been Pwned (HIBP)‎, שירות חינמי שמפעיל חוקר האבטחה Troy Hunt. נכון ל-25 בספטמבר 2026, דף הבית שלו מונה 1,038 אתרים שנפרצו ויותר מ-17 מיליארד כתובות שנחשפו (כתובת שנמצאה בכמה דליפות נספרת פעם אחת על כל אחת מהן).

• תוצאה של דליפה (breach) מציינת את השירות שאיבד את הכתובת שלך ומתי. דליפה חדשה יכולה להסביר עלייה בספאם ובפישינג.
• תוצאה של רשימת ספאם (spam list) פירושה שהכתובת שלך נמצאה בנתונים ששימשו לספאם ממוקד, וזה מסביר את הספאם ישירות.
• היעדר תוצאה לא מוכיח הרבה: “דליפות רבות אף פעם לא מגיעות לפרסום פומבי של הנתונים”.
• מחפשים כל כתובת שמשתמשים בה בנפרד, כולל כתובות plus (עם סימן +), ומפעילים את התראות Notify Me (הודעה אליי) החינמיות של HIBP.

דליפה יכולה להתגלות גם כאימייל שמצטט אחת מהסיסמאות שלך ודורש תשלום. העצה של ה-FTC: “עצרו. אל תשלמו כלום. מחקו את ההודעה. זו הונאה”. אם עדיין משתמשים בסיסמה הזו, משנים אותה בכל מקום. על שאר הדרכים שבהן הכתובת שלך יכולה לעבור, אפשר לקרוא באיך ספאמרים משיגים כתובות מייל.

הכתובת שלך נמכרה או שותפה אחרי הרשמה

אם הדואר החדש הוא שיווק רגיל מחברות שמעולם לא השתמשת בשירותיהן, והוא התחיל זמן קצר אחרי שנרשמת למקום כלשהו, כנראה שהכתובת שלך נמסרה הלאה. לפי ה-FTC, כשנותנים לחברה את כתובת האימייל, היא “עשויה לשתף אותה עם צדדים שלישיים או למכור אותה להם”. Microsoft מצביעה על דרך אחת שבה זה קורה: תיבת סימון בקופה, שכבר מסומנת מראש, שמאפשרת לחנות למסור את הכתובת שלך לעסקים אחרים.

1. מבטלים את ההרשמה אצל החברות האמיתיות. משתמשים בקישור של כל שולח או, ב-Gmail, ב-“More” (עוד) > “Manage subscriptions” (ניהול מינויים). בארה״ב, לפי CAN-SPAM, שולח חייב לכבד את בקשת ההסרה שלך “תוך 10 ימי עסקים”, ואחר כך הוא “לא יכול למכור או להעביר” את הכתובת שלך.
2. מכבים את השיתוף במקום שבו נרשמת. בחשבון שלך באותה חברה, מחפשים הגדרות של דיוור שיווקי או של שיתוף עם שותפים ומכבים אותן.
3. מאתרים את המקור. כדי לגלות איזו הרשמה דלפה, אפשר לקרוא איך מגלים מי מכר את כתובת המייל שלך. בפעם הבאה, נותנים לכל הרשמה כתובת חלופית (email alias) משלה, כמו ש-CatchNone עושה, כך שהמכירה הבאה תחשוף את המקור שלה.

למה מגיע אליי ספאם מהכתובת שלי עצמה?

דואר שמציג את הכתובת שלך כשולח הוא לעיתים קרובות מזויף, ולא נשלח מהחשבון שלך. בלשון תקן ה-SPF, “הפרוטוקולים הקיימים לא מגבילים את מה ששרת שולח יכול להשתמש בו כ-‘MAIL FROM’ של הודעה”. יש שלוש בדיקות שנועדו לתפוס זיופים:

• SPF (RFC 7208) מפרט את השרתים שמורשים לשלוח דואר בשם דומיין.
• DKIM (RFC 6376) מוסיף חתימה קריפטוגרפית לכל הודעה, ושרתים מקבלים בודקים אותה מול מפתח ציבורי שהדומיין השולח מפרסם ב-DNS שלו.
• DMARC (RFC 9989, שהחליף את RFC 7489 במאי 2026) אומר לשרתים המקבלים מה הדומיין רוצה שייעשה בדואר שנכשל בבדיקות האלה: אין העדפה, והשרת המקבל מחליט (none), להתייחס אליו כחשוד (quarantine), או לדחות אותו (reject).

כדי להבדיל בין התחזות לפריצה:

1. פותחים את תיקיית הדואר שנשלח. דואר מזויף אף פעם לא עובר דרך החשבון שלך, ולכן הוא לא יופיע שם. עם זאת, פורץ יכול למחוק פריטים שנשלחו, אז כדאי לבדוק גם את פעילות הכניסות.
2. בודקים את האימות של ההודעה. ב-Gmail, סימן שאלה ליד שם השולח אומר שההודעה “לא מאומתת”; לוחצים על החץ למטה (Down arrow) מתחת לשם השולח כדי לראות את Mailed by (נשלח על ידי) ואת Signed by (נחתם על ידי). ב-Outlook, סימן “?” בתמונת השולח, אצל שולח שבדרך כלל אין לו סימן כזה, “יכול להעיד שמישהו מתחזה לשולח”. לתוצאות המלאות ב-Gmail, לוחצים על “More” (עוד) ליד “Reply” (השבה), ואז על “Show original” (הצגת המקור) (Google); באפליקציות אחרות, מחפשים את הכותרת Authentication-Results.
3. קוראים את התוצאה. spf=fail, ‏spf=softfail או dmarc=fail בדואר שמציג את הכתובת שלך אומרים בדרך כלל שהוא מזויף: מסננים אותו וממשיכים הלאה. אם הכתובת המזויפת היא בדומיין שבבעלותך, פרסום של SPF, ‏DKIM ומדיניות DMARC של quarantine או reject מאפשר לשרתים המקבלים לשלוח את הזיופים לספאם או לדחות אותם לגמרי. מעבר (pass) של DKIM שנחתם בדומיין של הספק שלך עצמו (למשל Signed by gmail.com) מרמז שייתכן שההודעה באמת עברה דרך החשבון שלך, אז עוברים על הבדיקות לחשבון שנפרץ.

ערימה של הודעות “Undeliverable” (לא ניתן למסור) על דואר שמעולם לא שלחת היא אותו זיוף, מהצד השני. Microsoft קוראת לזה backscatter: ספאמרים שמים כתובת אמיתית על הדואר שלהם, ושרתים שלא מצליחים למסור אותו שולחים את ההודעה החוזרת לכתובת הזו. זה לא אומר שמישהו השתמש בחשבון שלך: בודקים את הדואר שנשלח, ואז מסננים את ההודעות החוזרות עד שהן נפסקות.

המסננים או אפליקציית הדואר השתנו, לא הספאם

לפעמים הדואר נשאר אותו דואר, ורק המיון השתנה:

• Gmailify מסתיים. Gmail מפסיק לסנן ספאם בחשבונות Yahoo, ‏Outlook וחשבונות אחרים שמקושרים דרך Gmailify בינואר 2027, או מוקדם יותר אם מעבירים חשבון כזה לאפליקציית Gmail דרך IMAP; מאותו רגע, מסנן הספאם של הספק עצמו קובע מה רואים, אלא אם מעבירים את הדואר שלו ל-Gmail.
• קטגוריות באפליקציית “דואר” ב-iPhone. מאז iOS 18.2, אפליקציית “דואר” יכולה למיין דואר ל-Primary (ראשי), ‏Transactions (עסקאות), ‏Updates (עדכונים) ו-Promotions (מבצעים) (לא בכל המדינות או האזורים). אם תיבת הדואר הנכנס עברה לתצוגת List View (תצוגת רשימה), דרך הכפתור More (עוד) בראש תיבת הדואר הנכנס > List View, דואר שהיה פעם תחת Promotions ו-Updates נמצא עכשיו ברשימה הראשית (Apple).
• משהו עוקף את תיקיית דואר הזבל. מסנן שהוגדר לעולם לא לשלוח דואר לספאם, או דואר זבל שנראה כאילו הגיע מאיש קשר, יכולים להגיע לתיבת הדואר הנכנס; לפי iCloud, דואר “מאנשים שנמצאים באנשי הקשר שלך ב-iCloud, או משיחות אחרונות, לא יגיע לתיקיית דואר הזבל” (Apple). בודקים את המסננים, ומסמנים דואר זבל כספאם במקום למחוק אותו.
• Outlook החדש ל-Windows. ייתכן שכללים שהסתמכת עליהם ב-Outlook הקלאסי הפסיקו למיין דואר של Gmail, ‏Yahoo או iCloud. מגדירים אותם אצל הספק, כמו בשלבי הסינון שלמעלה.

דואר לשמות מומצאים בדומיין שלך

כתובת catch-all מקבלת דואר לכל כתובת בדומיין שלך, כולל כתובות עם שגיאות כתיב. ספאמרים מנחשים שמות נפוצים כמו info@, ‏admin@ ו-sales@, ו-catch-all לא דוחה אף אחד מהם.

חוסמים את השמות שמקבלים את הדואר הזה, או מכבים את ה-catch-all ויוצרים רק את הכתובות שמשתמשים בהן. אם ה-catch-all משמש אותך לכתובת נפרדת לכל אתר, כיבוי שלו אומר שצריך קודם ליצור כל כתובת כזו אצל הספק. ספקי דואר רבים מאפשרים להוסיף כלל לכתובת אחת שנוחשה. כלל שמוחק את הדואר שלה בשקט לא מחזיר הודעה חוזרת למי שמנחש, כך שהכתובת יכולה להיראות תקפה והוא עשוי להמשיך לשלוח; כלל שמחזיר את הדואר לשולח מודיע לו שהכתובת לא קיימת, ושאר הדומיין שלך ממשיך לקבל דואר. שלבים לחסימת כתובת אחת אצל כל ספק מופיעים באיך עוצרים כתובת אחת ב-catch-all.

כמה זמן נמשך גל של ספאם

אם בזמן האחרון מגיעים אליך הרבה מיילים של ספאם, השאלה אם זה ייפסק תלויה בסיבה:

• הפצצת מיילים נגמרת בדרך כלל תוך כשבוע, לפי Yahoo, אבל רשימות שרשמו אותך בלי לבקש אישור ממשיכות לשלוח עד שמבטלים את ההרשמה.
• ביטולי הרשמה יכולים לקחת עד 10 ימי עסקים עד שהם נכנסים לתוקף בארה״ב, לפי CAN-SPAM.
• ספאם מדליפות מידע וממכירת רשימות הולך ופוחת, אבל כמעט אף פעם לא נפסק; כדאי לקרוא מה מצמצם אותו לאורך זמן.
• התחזות ו-backscatter נגמרות כשהקמפיין עובר הלאה.
• חשבון שנפרץ מפסיק לשלוח ברגע שהפורץ בחוץ.

מדווחים על פישינג גם מחוץ לספק הדואר: בארה״ב, מעבירים אותו אל reportphishing@apwg.org ומדווחים עליו ב-ReportFraud.ftc.gov; בבריטניה, מעבירים אותו ל-NCSC בכתובת report@phishing.gov.uk.

מאתרים את הגל הבא עם CatchNone

CatchNone הופך את הגל הבא לקל לאיתור. כשלכל חנות, ניוזלטר או חשבון יש כתובת חלופית משלהם, הדואר העודף נוחת על כתובת חלופית אחת וחושף את המקור שלו, וכל הודעה מסומנת בתג של הכינוי שאליו הגיעה. הלשונית “פעילות” מציגה בגרף את הדואר לכל כינוי, וכלל פשוט מוסיף הערה “יותר דואר מהרגיל”. את הדואר של הכתובות החלופיות קוראים באפליקציה נפרדת, והודעות נפתחות כשתמונות מרוחקות, כולל רוב פיקסלי המעקב, חסומות עד שטוענים אותן.

כשכתובת חלופית נעשית רועשת, מכבים אותה: בכתובת ‎@catchnone.com (דורש Premium), השולחים מקבלים הודעה חוזרת, ושאר הכתובות החלופיות שלך ממשיכות לעבוד. בדומיין שבבעלותך, סימון של כתובת חלופית כ“לא בשימוש” הוא רק תווית, אז חוסמים את הכתובת בכלל אצל הספק שלך. הצפה של ‎@catchnone.com נספרת גם במסגרת המגבלות היומיות (באנגלית) של 500 הודעות נכנסות ליום UTC, ולכל היותר 250 לכתובת אחת, ונכון לעכשיו דואר מעבר להן נדחה בלי אזהרה באפליקציה. בדומיין משלך, CatchNone קורא את 100 ההודעות החדשות ביותר בדואר הנכנס בכל בדיקה, ולכן בהצפה גדולה מאוד הוא סופר פחות ממה שהגיע.

‏CatchNone רק מקבל דואר, וזה מכוון. אין בו מסנן ספאם והוא לא מנקה הצפה שכבר פוגעת בכתובת הראשית שלך, והוא בודק אם יש דואר כשפותחים אותו במקום לשלוח התראות, אז כדאי להשאיר את הדואר מהבנק ואת דואר שחזור החשבון בכתובת הראשית שלך. מורידים את CatchNone ל-iPhone, ל-iPad ול-Mac.

שאלות נפוצות

האם הפצצת מיילים היא בלתי חוקית?

זה תלוי במדינה שבה גרים, וזה לא ייעוץ משפטי. מה שצריך לדווח עליו הוא ההונאה שהיא מסתירה לעיתים קרובות: מספרים לבנק על כל תשלום שלא ביצעת, ובארה״ב מדווחים על הונאה ב-ReportFraud.ftc.gov ועל גניבת זהות ב-IdentityTheft.gov.

למה יש כל כך הרבה ספאם ב-Outlook, ב-Hotmail או ב-Yahoo שלי?

הסיבות זהות אצל כל ספק, ורק המקומות שבודקים שונים: כדאי לעבור על הבדיקות בחשבון Microsoft ועל השורות של Outlook.com ושל Yahoo בטבלת המסננים.

מה עושים בשעה הראשונה?

בודקים את אפליקציות הבנק וכרטיסי האשראי, את ההזמנות האחרונות ואת תיבת הדואר, כולל תיקיות הספאם והאשפה, ומחפשים אימיילים על סיסמאות, אבטחה והזמנות, כמו בבדיקות ההונאה שלמעלה. אם משהו מצביע על פריצה, עוברים על הבדיקות לחשבון שנפרץ; אחר כך מסננים את ההצפה לתיקייה בלי למחוק אותה, ומתעלמים מכל מי שמתקשר או שולח הודעה ומציע לטפל בספאם.